פינה זו נועדה לשתף אותך ברעיונות ומחשבות שמנסיוני עוזרים לנו לעזור לעצמנו. כמובן, היא אינה מחליפה טיפול פסיכולוגי. אני מזמינה אותך לקחת ממנה מה שמתאים לך.
ומאד לא פשוט לחכות
היום מזג אוויר חורפי בחוץ. נזכרתי בשיר של לאה גולדברג:
למחרת (מתוך "שברי סערה")
הירוק היום ירוק מאד.
והאפור היום אפור מאד.
וקצת שחור ואין לובן בעיר.
והנסער היום נסער מאד.
והעבר היום – עבר מאד.
וקצת עתיד. ואין הווה באויר.
ועוד לא קל לנשום, ועוד לא קל
לחשוב מול זה הרוח הנפתל.
ומאד לא פשוט לחכות.
הסערה נוגעת בריסים,
ומשתבר כל רגע לרסיסים.
אך הירוק היום ירוק מאד.
ואכן יש ימים שסוער בפנים ו/או בחוץ, ולא קל לנשום, ומאד לא פשוט לחכות. שורת מפתח בשיר הזה בעיניי היא: "ואין הווה באוויר". אכן, כשאנו סוערים יש הרבה עבר והרבה עתיד, והרבה פעמים הם באים עם הרבה כובד ואיום. קשה לנו לראות את ההווה. כשאנחנו מסתכלים על מה שעכשיו, לרוב עם העכשיו אנחנו יכולים להתמודד. אפילו יש נקודות אור. בנוסף, כשאנחנו יודעים שהסערה היא חלק מהחיים, באה והולכת, פשוט יותר לחכות ופשוט יותר לעשות, ופשוט יותר להיות.
אז ההמלצה שלי להשבוע: להגדיל את החלק של ההווה – בהתבוננות, בחשיבה, ברגש, בעשיה. ולזכור שכמו בשיר כל רגע הוא 'היום'. לפני רגע היה אחרת, בעוד רגע יהיה אחרת. והיום זה היום, כמו שהוא. פשוט כך.
היום, השבוע, ובכל יום ויום
שיהיה שבוע טוב!