פינה זו נועדה לשתף אותך ברעיונות ומחשבות שמנסיוני עוזרים לנו לעזור לעצמנו. כמובן, היא אינה מחליפה טיפול פסיכולוגי. אני מזמינה אותך לקחת ממנה מה שמתאים לך.
הדים מן העבר
"היום אני שמחה ולא יודעת למה…"*
"איך טלפון אחד
מעורר שוב געגוע…
אני שנשבעתי לשמור לי אמונים
איך לא ידעתי
לא ליפול על הפנים"**
לעיתים קרובות חוזרות אלינו הדים מן העבר. לעיתים מהנים ולעיתים מכאיבים. לעיתים אנחנו מודעים לנוכחותם, ולעיתים חושבים שהם שייכים להווה, לעיתים מעבר רחוק ולעיתים מעבר קרוב יותר.
הנה דוגמא: אנחנו טועמים מאכל, ולפתע אנחנו 'נמצאים' בחוויה שהמאכל התקשר אליה בעבר. מישהו רואה תרד על הצלחת, ופתאום הוא מרגיש את הכעס וה'איכסה' של ילדותו, כשהכריחו אותו לאכול תרד. מישהי טועמת עוגיות ופתאום היא מרגישה את הרגשות הנעימים שהתלוו לאכילת העוגיות של סבתא. ולא רק רגשות משתחזרים – מחשבות, תחושות גופניות, התנהגות.
אז מה מרמז לנו שהעבר נמצא איתנו? רגשות ותחושות גופניות חזקים, מחשבות שמאופיינות בודאות רבה, בדיכוטומיות – הכל או לא כלום, שחור או לבן, תמיד או אף פעם, ועוד…
ומה היתרונות והחסרונות? העבר יכול להוסיף עושר וצבעוניות לחיים, הוא חלק מאיתנו. הבעיה היא כאשר העבר וההווה מתאחדים במעין פוטומונטאז', והתוצאה הסופית אינה משביעה את רצוננו – למשל, "אני כל הזמן כועס ואני לא יודע למה". "אני נתקפת בחרדה בכל פעם שאני מנסה להתקרב לאנשים". "אני חושב שכולם רוצים לרמות אותי"…
אז ההמלצה להשבוע – להתבונן בסקרנות – מתי ואיך הדי העבר באים לבקר. להתבונן וגם לשאול – האם המחשבות, הרגשות, התחושות הגופניות, ההתנהגות – רלוונטיים להיום? הכי יעילים עבורי היום? לשאול וגם לשחק – לשנות בקטן, בבינוני, בגדול, לפי מה שמתאים לך.
אני מזמינה אותך לקרוא על טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), מדיטציית מיינדפולנס , היפנוזה והיפנוזה עצמית, ככלים יעילים לניהול אסטרטגיות ההתמודדות שלנו.
היום, השבוע, ובכל יום ויום
שיהיה שבוע טוב!
*מתוך "זרעים של מסטיק". מילים: לאה נאור. לחן: נחום היימן.
**מילים ולחן: יהודית רביץ. שגם שרה, כמובן.