פינה זו נועדה לשתף אותך ברעיונות ומחשבות שמנסיוני עוזרים לנו לעזור לעצמנו. כמובן, היא אינה מחליפה טיפול פסיכולוגי. אני מזמינה אותך לקחת ממנה מה שמתאים לך.
ללמוד על מחשבות מפו הדוב וחבריו
"ארנב פיקח". אמר פו, מהורהר.
"כן", אמר חזרזיר. "ארנב פיקח."
"ויש לו שכל."
"כן," אמר חזרזיר. "יש לו שכל."
השתררה שתיקה ארוכה
"אני חושב", אמר פו, שבגלל זה הוא אף פעם לא מבין שום דבר."
(מתוך הבית בקרן פו/א"א מילן)
ואכן המחשבות שלנו יכולות לעשות סדר ובאותה מידה יכולות גם לבלבל. אנחנו צריכים לבחור מתי להאמין להן, ולאיזה כיוונים לכוון אותן. ככה נפחית את המצבים בהם מרוב מחשבות אנחנו באמת לא מבינים שום דבר, ונגביר את המצבים בהם המחשבות עוזרות לנו.
והנה חדשות מעודדות: יש דפוסי חשיבה מבלבלים (עיוותי חשיבה) שמשותפים לנו.
למה זה מעודד בדיוק? בעיניי זה מעודד כי אנחנו לא לבד, ויש דרכים מוכרות לתקן את המחשבות ולכוון אותן לאפיקים מועילים.
לדפוסי החשיבה המטעים יש מקורות קדומים. חלקם, קרוב לודאי, פרה-היסטוריים ומשותפים. חלקם אישיים – אנחנו יוצרים את אופני החשיבה וההתמודדות שלנו מוקדם מאד במהלך חיינו. אנו עושים זאת בכלים של ילדים – כלים לא משוכללים, אבל זה מה יש. הדפוסים האלה נהיים חזקים מאד כיוון שהם שירתו אותנו להתמודדות ואפילו הישרדות, וכיוון שאנו חוזרים עליהם שוב ושוב. אבל בשלב כלשהו כדאי לעצור, להתבונן, ולבדוק – אילו דפוסים עדיין משרתים? אלו דפוסים ופתרונות יוצרים יותר בעיות מאשר תועלת? כדאי לעדכן ולשדרג מדי פעם את אופני החשיבה שלנו.
בתקופה הקרובה אסקור סוגים נפוצים של טעויות חשיבה, ואזמין אותך להתבונן "האם זה מוכר" ואז לשנות. ובהזדמנות זו נשתדל לפגוש את פו וחבריו כמה שיותר 
אז הנה הראשונה: חשיבה קטרסטרופלית
"הנה שיחה בין פו לחזרזיר:
"נגיד שיפול עלינו עץ, פו, כשנעמוד מתחתיו"
"נגיד שלא יפול", ענה פו לאחר שהקדיש לענין מחשבה.
התשובה של פו עודדה את חזרזיר…"
אפשר לומר – יש תועלת בצפיית סיכונים. ואכן זה נכון. אין הכוונה לא לעסוק בסיכונים עתידיים. מאפיינים של חשיבה קטסטרופלית הם התמקדות יתר בסכנה אפשרית, העצמת האיום, ותחושת ודאות לגבי הסיכון. מעניין לשים לב שגם כאשר עסוקים, לכאורה, בספק לגבי הקטסטרופה, למעשה מסתתרת תחושת ודאות שרוצים לסתור. למשל, אם חולפת מחשבה בראש שאולי לא סגרתי את הגז, ייתכן מאד שניתן למחשבה לחלוף ונמשיך בדרכנו. אבל אם מאחורי המחשבה "אולי לא סגרתי את הגז" תסתתר המחשבה: "בטוח שלא סגרתי את הגז, וכל הבית הולך להתפוצץ" ייתכן מאד שנהיה מוטרדים מאד, ואולי אפילו נחזור הביתה כדי למנוע את הקטסטרופה (הכוונה אינה למקרה בו נזכרנו שהשארנו את המחבת עם החביתה על הגז הדולק :)).
אם, למשל, חזרזיר חושב בזמן סערה, שאולי יכול ליפול עץ, והוא ופו הדוב מוצאים לעצמם מחסה, לא נערער על דפוסי החשיבה שלהם כלל.
אבל אם, ביום עם מעט רוח, חזרזיר חושב שבטוח יפול עליהם עץ ולכן נמנע מטיול ביער, חבל שיפסיד טיול ביער בגלל מחשבה מבלבלת שכזו.
אז איך שולטים במחשבות? שתי דרכים יעילות הן התבוננות ואז שינוי.
וזו ההמלצה שלי להשבוע – התבוננו במחשבות. אפשר לבדוק במיוחד השבוע האם מחשבות קטסטרופליות באות לבקר. ואז,לאחר התבוננות, שחקו במחשבות;עשו שינויים, התייחסו בהומור, או בכל דרך אחרת שעוזרת לכם. הנה דוגמא מנסיוני: כאשר תוקפת אותי חשיבה קטסטרופלית, אני שמה לב שזה קורה ואומרת לעצמי:"הנה קטסטרופה באה לבקר". ההתבוננות וכינוי החשיבה הקטסטרופלית ב"שם חיבה" עם הומור עוזרים לי לקחת קצת מרחק ולשים יותר בפרופורציה.
ספרים נפלאים שעוסקים בדרך פשוטה לשנות מחשבות לכיוונים יעילים הם ספריה של ביירון קייטי. על שניים מהם ניתן לקרוא ב"מקורות לעזרה עצמית".
הגישה הפסיכולוגית לטיפול המתמקדת בשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות נקראת טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)
היום, השבוע, ובכל יום ויום
שיהיה שבוע טוב!