פינה זו נועדה לשתף אותך ברעיונות ומחשבות שמנסיוני עוזרים לנו לעזור לעצמנו. כמובן, היא אינה מחליפה טיפול פסיכולוגי. אני מזמינה אותך לקחת ממנה מה שמתאים לך.
רצון,יצירתיות, ונחישות יוצרים מציאות!
הנה סיפור מקסים, שנקרא "העפיפון"*: "צפרדי וקרפד יצאו החוצה להעיף עפיפון. הם הלכו אל שדה גדול, פתוח, שהיתה בו רוח חזקה. "העפיפון שלנו יעוף למעלה למעלה", אמר צפרדי. "הוא יעוף גבוה-גבוה עד קצה השמים". "קרפד", אמר צפרדי, "אני אחזיק את הסליל של החוט, אתה תחזיק את העפיפון ותרוץ". קרפד רץ בכל המהירות שאפשרו לו הרגלים הקצרות שלו. העפיפון התרומם באויר, ונפל על האדמה, ככה בומפס. קרפד שמע קול צחוק. שלושה אדומי-החזה ישבו להם על שיח. "העפיפון הזה לא יצליחו לעוף", אמרו אדומי החזה. "אתה יכול לותר על הרעיון". קרפד רץ בחזרה אל צפרדי. "צפרדי", אמר קרפד, "העפיפון הזה לא יצליח לעוף. אני מותר על הרעיון". "מוכרחים לנסות פעם שניה", אמר צפרדי. "עכשיו תנפנף את העפיפון מעל לראש. אולי זה יעזור לו לעוף". קרפד רץ שוב לאורך השדה. הוא נפנף את העפיפון מעל לראשו. העפיפון התרומם באויר, ואז נפל למטה, ככה זבנג. "איזה בדיחה!" אמרו אדומי החזה. "העפיפון הזה אף פעם לא יצליח להמריא". קרפד רץ בחזרה אל צפרדי. "העפיפון הזה הוא בדיחה", אמר קרפד. "הוא אף פעם לא יצליח להמריא" מוכרחים לנסות פעם שלישית", אמר צפרדי. "עכשיו תנפנף את העפיפון מעל לראש ותקפוץ למעלה ולמטה. אולי זה יעזור לו לעוף". קרפד רץ עוד פעם לאורך השדה. הוא נפנף את העפיפון מעל לראשו, וקפץ למעלה ולמטה. העפיפון התרומם באויר, וצנח בחבטה אל תוך העשב. "העפיפון הזה הוא זיפת", אמרו אדומי החזה. "זרוק אותו ולך הביתה". קרפד רץ בחזרה אל צפרדי. "העפיפון הזה הוא זיפת", הוא אמר. "אני חושב שנצטרך לזרוק אותו וללכת הביתה". "קרפד", אמר צפרדי, " צריך לנסות עוד פעם אחת. עכשיו תנפנף את העפיפון מעל לראשו. תקפוץ למעלה ולמטה ותצעק: "הי הופ! ע-פי-פון!". קרפד רץ לאורך השדה. הוא נפנף את העפיפון מעל לראשו, הוא קפץ למעלה ולמטה וצעק: "הי הופ! ע-פי-פון!" העפיפון המריא באויר. הוא טיפס יותר ויותר גבוה. "הצלחנו!" קרא קרפד. "כן", אמר צפרדי… אדומי החזה התעופפו מתוך השיח. אבל הם לא הצליחו לעוף כל-כך גבוה כמו העפיפון. צפרדי וקרפד ישבו להם, והביטו אל העפיפון. הוא עף לו גבוה-גבוה, כאילו עד קצה השמים."
בסיפור היפה הזה יש כל-כך הרבה דברים. אחד החשובים שבהם, בעיניי, הוא ההחלטה למי להקשיב. קרפד בחר להקשיב לצפרדי ולא לאדומי חזה. יש כל-כך הרבה קולות ודעות – מסביבנו ובתוכנו. לעיתים הם יוצרים קקפוניה, לעיתים הרמוניה, לעיתים דיסונאנסים מעניינים. החשוב – להבחין בקולות השונים ול"נצח עליהם" כמו מנצח בתזמורת; לבחור בכל רגע נתון – לאלו להקשיב, אלו להעצים, ואלו להחליש. אי אפשר לעשות זאת כל הזמן, אבל ככל שמתאמנים כך אפשר יותר.
ובפינתנו – טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)
אדומי החזה בסיפור, והנטיה של קרפד להאמין להם, מדגימים בלבול נפוץ בחשיבה שנקרא "פילטר מנטלי שלילי": נטיה להבחין בדברים שליליים ולהעצים אותם. נטיה זו הולכת יחד עם המעטה בנוכחותם של דברים חיוביים. אחת הדרכים הכי יעילות להתמודד עם פילטר מנטלי שלילי היא להפעיל פילטר מנטלי חיובי. בסיפור – הקול של צפרדי מהווה פילטר כזה, בהתעקשות שלו לחפש דרכים יצירתיות להעיף את העפיפון ולא להכנע לייאוש.
ואחרון חביב, כדברי המשפט החכם כל-כך: "אלוהים, תן לי את האומץ לשנות את מה שאפשר, לקבל את מה שאי אפשר, ואת החכמה להבדיל בין השניים". בסיפור זה אכן ההתעקשות להעיף את העפיפון נשאה פרי. ואם היו תנאים שאינם מאפשרים העפה של העפיפון? אולי קישוט שלו והפיכתו למשהו שנוכח באופן נעים בבית? אולי המצאת משחק אחר בעפיפון? אולי מעבר לפעילות אחרת? האפשרויות רבות כל-כך…
אז ההמלצה שלי להשבוע – להבחין בדעות וברצונות השונים שסביבך ובתוכך, להתבונן, ולבחור אלו מהם יעילים עבורך ובאלו שילובים.
אני מזמינה אותך לקרוא עוד על טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), ועל מדיטציית מיינדפולנס ככלי יעיל להתבוננות ולשליטה בחיים.
*הסיפור לקוח מתוך הספר "צפרדי וקרפד יום יום"/ארנולד לובל. מומלץ בחום!
היום, השבוע, ובכל יום ויום
שיהיה שבוע טוב!