פינה זו נועדה לשתף אותך ברעיונות ומחשבות שמנסיוני עוזרים לנו לעזור לעצמנו. כמובן, היא אינה מחליפה טיפול פסיכולוגי. אני מזמינה אותך לקחת ממנה מה שמתאים לך.
תקרת הזכוכית של האושר
"לך נשבעתי אל עליון
ולא אדע האקיים
איך אעמוד בניסיון
ניסיון האושר השלם
איכה תכיל עיני האור
ידי רפות, עיניי הוזות
איכה אשא ולא אשבור
שמחה כזאת, ברכה כזאת
מכובד עול איך לא אפול
איך לפניך אתייצב
זקופה גדולה נושאת בעול
של אושר אנושי שלם".*
כולנו רוצים להיות מאושרים, לא? ויחד עם זה הרבה פעמים אנחנו מפריעים לעצמנו. אנחנו שמים מעין "תקרת זכוכית" לאושר, לתחושת הביטחון והרוגע, לשביעות הרצון.
יש לכך כל מיני סיבות:
*ייתכן ואנחנו מרגישים נאמנות לאנשים מהעבר, הרבה פעמים למורשת משפחתית, שכוללת צווים כגון: "תקריבי את עצמך", "להיות מאושר זה מותרות" ועוד ועוד…
*ייתכן שעשינו הסכם עם עצמנו ועם החיים שמגביל את מידת האושר "המותרת" לנו. למשל, "אני אבקר את עצמי בחריפות ואז אחרים לא יבקרו אותי, ויאהבו אותי".
*ייתכן ואנחנו פוחדים – לעבור מעבר לסף מסויים של "איכות חיים" מהווה חוויה לא מוכרת – איך זה יהיה? על מה נצטרך לוותר? האם זה יכול להחזיק או שנתאכזב? זה כמו לקפוץ מעבר לנחל לגדה השניה, בלי לדעת בדיוק מה יש שם.
*ייתכן שאנחנו לא בטוחים שאפשרי לעבור לתחושה אחרת, להיות במקום אחר בחיים שלנו.
אז קודם כל, פרופרציות – החיים הם ים של שינויים, והתחושות משתנות כל הזמן. גם כשמדובר באושר, בביטחון, בהרגשה טובה, רגע אנחנו בטוחים, רגע חרדים, רגע מאושרים, רגע מבואסים, ולפעמים הכל ביחד. ויחד עם זה יש בחיים עליות מדרגה (וגם ירידות לעיתים) באיכות החיים שאנחנו מאפשרים לעצמנו.
וההמלצה להשבוע – להתבונן: האם יש "תקרת זכוכית" בחייך בנוגע לאושר, לאיכות חיים, לתחושת ביטחון ושביעות רצון ה"מותרים" לך? ואם יש כזאת, האם היא מתאימה לך? האם היא רלוונטית? או שאולי כדאי כבר לשנות?
בקטן, בבינוני בגדול – איך שמתאים.
היום, השבוע, ובכל יום ויום
שיהיה שבוע טוב!
*מתוך השיר "ניסיון"/לאה גולדברג