פינה זו נועדה לשתף אותך ברעיונות ומחשבות שמנסיוני עוזרים לנו לעזור לעצמנו. כמובן, היא אינה מחליפה טיפול פסיכולוגי. אני מזמינה אותך לקחת ממנה מה שמתאים לך.
המלצות שבוע קודמות ניתן למצוא בעמוד המאמרים.
לשאוף – לנשוף!
הנה סיפור נחמד: היה היה איש אחד נחמד וקצת טיפש שהסתובב כל הזמן עם אזניות צמודות לאזניו. אנשים נדנדו לו להוריד את האזניות, ולבסוף עשה זאת. לאחר זמן קצר התעלף. כדי להבין מה קרה, האזינו למה ששמע באזניות ושמעו את ההקלטה הבאה: "לשאוף, לנשוף,לשאוף,לנשוף…"
אני אוהבת את הסיפור הזה משתי סיבות:
הראשונה, שאינה שייכת לנושא של השבוע – הסיפור מדגים משפט שאני מאד אוהבת: "עצות, זה כשאנחנו אומרים לאחרים מה לעשות, והם משלמים את המחיר על הטעויות"
והשניה, ששייכת לנושאים שלנו – כולנו, מה לעשות, קצת טפשים, כשזה מגיע ללקיחת אוויר לנשימה.
יש פה פרדוקס. הרי אחנו נושמים כל הזמן, ובכל זאת, שימו לב – במישור הגופני – אנחנו לעיתים כל-כך קרובות עוצרים נשימה, במיוחד כשאנחנו עושים מאמץ. במישור הרגשי-מחשבתי-התנהגותי אנחנו יכולים לעצור נשימה לפרקי זמן ארוכים יותר, וגם במישור זה אנחנו נוטים להגביר תגובה זו כאשר אנחנו במאמץ ובלחץ. כך נוצר מעגל שמגביר את עצמו: אנחנו רצים, בלחץ, רצים עוד יותר, עוד יותר בלחץ… אכן רובנו נמצאים במירוץ. מנסים להעיף 50 כדורים באוויר, ומצפים גם לתפוש אותם. המירוץ הוא כמעט בלתי נמנע. יש לו סיבות רבות, והנה שתיים מהן; סיבות אבולוציוניות: כשהיינו צריכים לשרוד ביער, מזמן מזמן, אם היינו עוצרים לנשום ולהסתכל על תכלת השמים האריה היה טורף אותנו. פיתחנו מערכת 'לחימה-בריחה' שנועדה לעזור לנו לשרוד. סיבה שניה למירוץ היא תרבותית – אנחנו חיים בתרבות הישגית מאד. אפילו ערך של פיתוח עצמי יכול להפוך לדרישה הישגית ואפילו רודפנית.
המירוץ עצמו, והסיבות עליהן הוא מושתת, הוא בסדר. הבעיה היא כאשר אנחנו מגזימים. הנה כמה סימנים לכך שאנחנו לא נושמים: אנחנו חשים מתח וכאב גופניים, מתקשים לישון, מסתגרים מהסביבה ו/או רבים עם אחרים, מרגישים לחץ, דיכאון, קהות ושאר רגשות לא נעימים, לא נהנים, לא נותנים לעצמנו ולא לאחרים. יש ספר מאד נחמד שמראה באופן הומוריסטי את סימני עצירת הנשימה: "הספר לאנשים שרוצים להספיק הכל"/באדלי טרבור גריב. מומלץ בחום 
אז איך לשנות את מעגל הקסם של הריצה והלחץ? לנשום!
הנה כמה סיבות שאנשים נוטים לתת לעצירת נשימה: אין לי זמן, אין לי כסף, זה רק בתקופה הזאת, אם אנוח לא אספיק, ואז אאכזב אחרים ואת עצמי ו/או אפסיד הזדמנויות שלא יחזרו. ומעבר לסיבות – הרבה פעמים הפעולה של מנוחה מעוררת חרדה קיומית ממש – כאילו קול פנימי אומר -אם ארפה, אפול, והתוצאות יהיו איומות.
אז הנה כמה אפשרויות נוספות להסתכל על נושאים אלו: ישנן עצירות לנשימה שדורשות שתי דקות ולא דורשות כסף. והכי חשוב – כאשר אנחנו נושמים אנחנו מחדשים אנרגיה ואנחנו יעילים יותר! ועוד עניין מעניין – אפשר לנשום,לנוח,'לתדלק, גם בתוך עשיה. מה שהכי חשוב הוא אופן ההתייחסות שלנו.
וההצעה המעשית שלי להשבוע – להתבונן מה נותן לכם אוויר לנשימה – מהדברים הכי קטנים ופשוטים ועד לדברים גדולים יותר. ולתרגל – לפחות שלוש פעמים ביום – לעשות משהו שייתן חמצן – לגוף ולנשמה. וזאת כתרגיל, ללא שום צורך להצליח, בעניין. היום, השבוע, ובכל יום ויום.
שתהיה לכולנו שנה טובה עם המון המון אוויר נשימה!