פינה זו נועדה לשתף אותך ברעיונות ומחשבות שמנסיוני עוזרים לנו לעזור לעצמנו. כמובן, היא אינה מחליפה טיפול פסיכולוגי. אני מזמינה אותך לקחת ממנה מה שמתאים לך.
בין יום השואה ליום הזיכרון
היום אני מרגישה את הכובד של השבוע הזה, שבין יום השואה לבין יום הזכרון. מתוך ההתמודדות שלי, שמשתנה מחדש כל שנה, אני בוחרת השנה והיום הזה לכתוב על שני נושאים:
הראשון, הלגיטימציה המתמדת ברגעי אבל אישיים ולאומיים, להיות במקום בו אנו נמצאים. המורשות להיות בהרגשת אבל, להיות בהרגשת שמחה, ולנוע בין מחשבות ורגשות בצורה חופשית.
השני, היזכרות במשמעות ובכוח שניתן לבחור ולמצוא בחיים, הן מתוך המקומות של האבל והאבדן והן מתוך רגעי היש והחדוה.
הנה קטע מרשים מתוך ספרו של ויקטור, פרנקל: "האדם מחפש משמעות":
"נסיון חיי המחנה מורה לנו, כי יש בידי האדם חופש בחירת פעולה. מצויות דוגמאות רבות, מהן דוגמאות שיש בהן מיסוד הגבורה, המוכיחות לנו, כי אפשר היה לגבור על האפתיה, לדכא את הרגיזות. אדם מסוגל לשמור על שארית של חירות רוחנית, של עצמאות המחשבה, אף בתנאים נוראים אלה…אנחנו שהיינו במחנות ריכוז, זוכרים את האנשים אשר היו עוברים בצריף לצריף כדי לעודד רוחם של אחרים, כדי לפרוס להם מפרוסת לחמם האחרונה. אולי הם היו מעטים אך די בהם להוכיח, כי אפשר ליטול מן האדם את הכל חוץ מדבר אחד: את האחרונה שבחירויות אנוש – לבחור את עמדתו במערכת נסיבות מסוימות, לבור את דרכו. ותמיד היו הזדמנויות לבחירה. יום יום, שעה שעה, נקראת לחתוך הכרעות, הכרעות שקבעו, אם תיכנע או לא תיכנע לכוחות שאיימו לשלול ממך את עצם יישותך, את חירותך הפנימית: שקבעו אם תהיה או לא תהיה כדור משחק בידי הנסיבות, אם תוותר על חירותך ועל הדרת כבודך ותתגלגל בדמות האסיר הטיפוסי. כשנתבונן מנקודת ראות זו אל תגובותיהם הנפשיות של אסירי מחנה ריכוז, על כרחנו ייראו לנו לא רק כביטוי לתנאים פיסיים וסוציולוגיים מסוימים. קיום תנאים שונים, כגון חוסר שינה, מחסור במזון ולחצים נפשיים למיניהם, עלול להעלות את הרושם, שהאסירים מוכרחים היו להגיב בדרכים מסוימות. ולא היא. בסופו של חשבון מתברר, כי האסיר נהפך למה שהיה מתוך הכרעה פנימית, ולא רק עקב השפעות המחנה. מכאן שביסודם של דברים יכול כל אדם אף בנסיבות אלה, להכריע בעצמו, מה הוא יהיה – מן הבחינה הנפשית והרוחנית גם יחד. יכול הוא לקיים את הדרת כבוד האדם שלו גם במחנה ריכוז".
אז ההמלצה שלי להשבוע – לחשוב מה הם הדברים, הנושאים, האנשים המשמעותיים בחייך. אלו יכולים להיות דברים קיימים ו/או דברים שנמצאים בפוטנציאל. לחשוב וגם לעשות – במעט, בהרבה, באמצע – להקדיש עוד רגע מלא להימצאות עם אנשים יקרים לך, להקדיש רגע מלא לנושא או עיסוק משמעותי עבורך.
הנה הצעה לתרגיל: לחשוב – 'אם הייתי מת/ה בעוד דקה או שתיים, מה היה חשוב עבורי עכשיו? מה הייתי עושה עכשיו?' כמו כל הצעה בפינה זו, אני מזמינה אותך לקחת רק מה שמתאים לך, אם בכלל. עבורי תרגיל זה מאפשר להשקיט לרגע את "רעש המחשבות הרצונות והפחדים" ולהתמקד בעיקר עבורי ברגע הזה. התרגיל לקוח מתוך אתר של טארה בראק. ניתן לקרוא על האתר במקורות לעזרה עצמית.
היום, השבוע, ובכל יום ויום
שיהיה שבוע טוב!