פינה זו נועדה לשתף אותך ברעיונות ומחשבות שמנסיוני עוזרים לנו לעזור לעצמנו. כמובן, היא אינה מחליפה טיפול פסיכולוגי. אני מזמינה אותך לקחת ממנה מה שמתאים לך.
ושוב המיתוס הזה!
"החיים הם מה שקורה כשאתה מתכנן תכניות אחרות"/ג'ון לנון
תכננתי השבוע להתחיל לסכם את נושא השליטה בו עסקתי בשבועות האחרונים, ולעבור ל'עצות מעשיות' בענייני שליטה בחיים. והנה הוסחתי, ואני כותבת בנושא אחר אך באותו נושא, כיוון שבעיניי, אופני הבחירה והשליטה שלנו במהלך חיינו רלוונטיים לכל מצב ונושא בהם אנחנו עוסקים.
אז ככה –
ישבתי השבוע באוטובוס ושמעתי שיחה בין סבתות, שלוותה בהרבה צחוק. הנה כמה משפטי מפתח:
"לנו ההורים לא עזרו, כמו שאנחנו עוזרות לילדים"
"מאחורי כל אמא קרייריסטית עומדת סבתא תומכת"
"נכדים מביאים שמחה פעמיים – פעם כשהם באים ופעם כשהם הולכים"
מאד אהבתי את השיחה הזאת – את החופש של הסבתות להגיד באמת את החוויה שלהן – עם הכיף, עם הקושי, אולי אפילו עם הקנאה בבנות שמקבלות מהן משהו שלהן לא היה.
לעומת זאת, גם כן השבוע, ראיתי סרט ילדים על אמהות וגורים בעולם הטבע. הסרט הראה אמא עכבישה שמשמשת מזון לעכבישים הקטנים שנולדו. הסרט שיבח את האמא המקריבה את עצמה, ועבר לדבר בביקורת על האם הקוקיה שמשאירה את הביצים בקינים אחרים, ומזניחה את ילדיה. הזדעזעתי.
שתי החוויות האלה מתקשרות למיתוסים החברתיים שכולנו מושפעים מהם. היום יש הרבה יותר חופש לבדוק את המיתוסים ולבחור מה מתאים, ועדיין המיתוסים רבי עוצמה.
הנה כמה מיתוסים נפוצים:
'אם טובה היא אם שמקריבה את עצמה'
'להורים (ובמיוחד לאמהות) יש רק רצון אין סופי לתת לילדיהם'
'זוגיות טובה היא זוגיות שלא רבים בה'
'אחרי הנישואים אמורים לחיות באושר ובעושר…'
'צריכים להיות רזים'
'אם לילד יש בעיה סימן שההורים עשו משהו לא בסדר'
'האשה צריכה לגדל את הילדים. הגבר צריך לפרנס'
'סבתא רק נהנית מטיפול בנכדים'
ועוד, ועוד ועוד…
כשקוראים את זה ככה, אולי חושבים – מה פתאום… ואולי אומרים-זה מוכר. העניין הוא שאיפשהו מיתוסים חברתיים 'יושבים' ומשפיעים.
וכמו מיתוסים חברתיים – כך גם מיתוסים משפחתיים ואישיים.
הנה דוגמא למיתוס משפחתי: אשה אחת אמרה לילדיה לא לשחק בסלון. יום אחד שאלה אותה הבת שלה – מה הסיבה לכך. האשה חשבה רגע וענתה שכשהיתה ילדה, אמא שלה אמרה לה לא לשחק בסלון כי זה היה מרגיז את אבא שלה. ברגע שהאשה מודעת להרגל שמתחיל לעבור מדור לדור, היא חופשיה לבדוק האם ההרגל הזה עדיין רלוונטי, ולבחור אם להמשיך אותו.
למעשה, המיתוס מבנה מערכת של ציפיות.
חשוב לומר – הציפיות הן חשובות. הן נותנות מסגרת וכיוון לחיינו. הבעיה שלעיתים הן משתלטות ועושות צרות, ואנחנו אפילו לא מודעים להן. או לחילופין – מודעים ומרגישים חסרי אונים מול הציפיה.
חשובה היכולת להתבונן במיתוסים ובציפיות, ולבחור האם מתאים לאמץ אותם, להניח להם, לשנות אותם באופן יצירתי… בעיניי יכולת זו של התבוננות ובחירה מרכזית לכל היבט בחיינו.
ההמלצה שלי להשבוע:
להתבונן במיתוסים החברתיים, המשפחתיים, האישיים. ואם מתאים, 'לשחק איתם': לעשות שינויים קטנים, גדולים, בינוניים…
היום, השבוע, ובכל יום ויום
שיהיה שבוע טוב!
