פינה זו נועדה לשתף אותך ברעיונות ומחשבות שמנסיוני עוזרים לנו לעזור לעצמנו. כמובן, היא אינה מחליפה טיפול פסיכולוגי. אני מזמינה אותך לקחת ממנה מה שמתאים לך.
שליטה יעילה!
כשמנגנוני השליטה משתלטים
אנחנו משקיעים הרבה מהאנרגיה והמאמץ שלנו בניסיון להשיג שליטה בחיינו. הדבר לא מפליא. חיינו מכילים הרבה חוסר ודאות. אנחנו פגיעים; הגוף שלנו פגיע – אנחנו חולים, מזדקנים, מתים. הקשרים פגיעים – קשרים ואנשים אובדים לנו לאורך חיינו. הדימוי העצמי שלנו פגיע – הרבה פעמים אנחנו השופטים הכי מחמירים של עצמנו. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו להתמודד עם קושי,עם כאב, עם חרדה. אנו עושים כמיטב יכולתנו כדי ליצור ביטחון, להרגיש טוב עם עצמנו, לבנות מרחבים בטוחים.
בניית מנגנוני שליטה, אם כך, היא בלתי נמנעת וחשובה. מנגנוני שליטה הם אופני התמודדות שאנו בונים כדי לחיות ולהרגיש טוב. שיבושים באופנים בהם אנחנו מנסים לשלוט גם הם בלתי נמנעים. מתי מנגנון שליטה הופך לבעייתי? כאשר המחירים על אופן התמודדות מסויים גבוהים מדי, והרווחים קטנים מדי. הנה דוגמא: לאכול כמה קוביות שוקולד אחרי יום גרוע כדי להתנחם – הרבה פעמים עוזר ומשפר מצב רוח. לאכול כמה חבילות שוקולד – זו כבר יכול להיות בעיה.
מה מביא לשיבושים בנסיונות שלנו לשליטה, באופני ההתמודדות שלנו? אתייחס כאן לשלושה גורמים מרכזיים משותפים לרובנו:
ראשית, אנחנו בונים את דפוסי ההתמודדות המרכזיים שלנו מוקדם מאד בחיים. אנו זקוקים להם. לפעמים הם עוזרים לנו ממש לשרוד. העניין הוא שבגיל צעיר אין לנו כלים מאד משוכללים. כלי הילדות מלווים אותנו במהלך כל חיינו. עריכת שינויים בהם מעוררת חרדה, כיוון שהם נחוו כחיוניים לנו. ברגעי לחץ ועומס רגשי הדפוסים הבסיסיים שמלווים אותנו במהלך כל חיינו יהיו אלה שיקפצו ראשונים. כמבוגרים, חשוב לבדוק – מה רלוונטי לחיינו היום? חשוב ליצור אופני התמודדות נוספים. ככל שנבנה ונתרגל דרכי התמודדות ושליטה נוספות, כך נוכל לבחור באילו דרכים וכלים אנו רוצים להשתמש במצבים שונים בחיינו.
שנית, מערכות ההתמודדות הבסיסיות שלנו מושפעות מגורמים שנוצרו מוקדם הרבה יותר מאשר ההיסטוריה האישית שלנו. בהיסטוריה המשותפת של בני האדם, כאשר חיינו ביער למשל, היינו חייבים להיות דרוכים לאותות סכנה. אם היה אריה בסביבה, מי שישב לו בנחת והשתזף בשמש ממש לא שרד. היה צריך לסרוק את הסביבה לאיתור סכנות, וכשסכנה הופיעה – לברוח או לתקוף היה רצוי מאד. כיום, לרובנו יש הטיית יתר לכיוון של דריכות, חיפוש אחר אותות שליליים. המנגנון של בריחה-תקיפה עדיין עובד בעוז – גופנית ורגשית. יש לנו מערכות נוספות, שאחראיות על רגיעה אבל הרבה פעמים דרושה יותר השקעה כדי להפעיל אותן. העניין הוא, שכמו בהיסטוריה האישית, גם מבחינת ההיסטוריה הקולקטיבית שלנו – התפתחנו והתנאים השתנו במהלך הדורות. יש לנו עוד אפשרויות.
גורם נוסף הוא התרבות שבה אנו חיים. בתרבות שלנו יש הרבה דגש על הישג, על תחרות, על צבירת ביטחון דרך צבירת מעמד ורכוש. גורם זה משתלב עם הנטיות הגופניות-רגשיות ההיסטוריות המוקדמות שלנו.
חשוב לי להדגיש שהכוונה היא לא 'למחוק' דפוסי התמודדות קיימים מרכזיים שלנו. משתי סיבות: ראשית, לרוב זה בלתי אפשרי אז חבל להתאמץ. שנית, דפוסי ההתמודדות האלה נוצרו לרוב מסיבות טובות ומשרתים מטרות עד היום. יש פעמים, למשל, שבהן חשוב להבחין באותות סכנה. הכוונה היא לבנות ולתרגל דפוסי התמודדות נוספים, וכן לחזק ולתרגל יכולת התבוננות ובחירה. כך שנוכל לבחור יותר – 'זה המצב. איך מתאים להתמודד כרגע?'
לדוגמא, הנה סיפור על מטופלת. הסיפור דמיוני לחלוטין, ולא מתאר דמות אמיתית, אבל יכול היה להיות אמיתי באותה מידה. נורית היא בת 30, נשואה, עובדת במשרה טובה, אמא לילד. נורית גדלה בבית בו ציפו ממנה להצטיין. כאשר הגיעה להישגים קיבלה טפיחה על השכם. כאשר נפלה מהסטנדרטים הגבוהים של הוריה קיבלה מסר שהיא מאכזבת, שלא ייצא ממנה כלום, ושיהיה לה רע בחיים. נורית פיתחה מנגנון התמודדות ושליטה של הגעה להישגים. הדבר עזר לה לבנות את המסלול המקצועי שלה, להתחתן, להקים משפחה. הבעיה היא שנורית סובלת מכאבי ראש, מתח רגשי וגופני, וקושי לישון. המטרה בעבודה טיפולית עם נורית אינה לבטל את אופן השליטה המרכזי שלה: תפקוד והגעה להישגים. אופן שליטה והתמודות זה חשוב עבורה ומשרת אותה. אפשר לעזור לה להכיר ולהבין את הסיבות והאופנים בו נוצרו דרכי ההתמודדות שלה ולבדוק מה רלוונטי להיום. אפשר לעזור לה לבדוק מחירים ורווחים של האופנים בהם היא שולטת בחייה. ואפשר לעזור לה ליצור דרכים נוספות להתמודדות ולשליטה. נורית יכולה, למשל, ללמוד לתת לעצמה את המתנה שהוריה לא יכלו כנראה לתת לה: המתנה של אהבה לעצמה והערכה לעצמה בלי קשר להישגיה. כאשר תלמד לתת זאת לעצמה תוכל לתת זאת גם בזוגיות וגם לילד שלה. נורית יכולה ללמוד דרכים לרגיעה – גופנית, רגשית, בחשיבה. ועוד…
בשבועות הקרובים אעסוק בדרכים נפוצות לשליטה, בשיבושים שבהן, ובאפשרות לבחור גם אחרת.
היום יש לי המלצה פשוטה בשבילך: שימ/י לב לנשימה שלך. אנו נוטים לעצור נשימה ברגעי מאמץ – גופני, רגשי ומחשבתי. יש באפשרותך פשוט לשים לב כאשר הנשימה נעצרת ולהניח להתחדש כפי שהיא כרגע. תרגיל זה מתקשר להמלצה של השבוע הנוכחי ויתקשר גם לדפוס השליטה עליו אכתוב בשבוע הבא. אז – פשוט לנשום. כתרגיל, כמשחק, כהתבוננות.
היום, השבוע ובכל יום ויום
שיהיה שבוע טוב!
חלק מהרעיונות לפוסט זה נוצרו במהלך שיחות עם ד"ר פזית סלע. לפזית – תודה.
