לאהוב את עצמנו – זה גם לתת לאחרים
התחלתי פינה זו עם הנושא של אהבה עצמית. אעסוק השבוע ובשבוע הבא בדברים שמפריעים לנו לאהוב את עצמנו. לרבים מאיתנו יש משוואה בראש: לתת לעצמנו=להיות קצת או הרבה אגואיסטים, לתת לעצמנו על חשבון אחרים. נשים ואמהות במיוחד 'מועדות' למשוואה הזאת, ועוד יותר כשזה מגיע לקשר שלהן עם ילדיהן. ועל כך נדבר בהמשך. לפעמים כמובן נתינה לעצמנו היא על חשבון אחרים. אשה חכמה אמרה לי פעם: "זה כמו ריקוד. פעם את שמה את עצמך קודם ופעם מישהו אחר" (תודה רבה עליזה). אבל הרבה פעמים המשוואה הזאת היא פשוט מוטעית. אפשר להפוך אותה בשני כיוונים:
לתת לעצמנו=לתת לאחרים
כשאנחנו מיטיבים לעצמנו, מפתחים את עצמנו, מרוצים – אנחנו יותר נחמדים גם לסביבתנו ויש לנו יותר מה לתת. פשוט כך.
לתת לאחרים=לתת לעצמנו
אחת הדרכים הכי נחמדות לעשות טוב לעצמנו היא גם לתת. כל אחד באופן ובתחום ובמידה שמתאמים לו/לה. וכיוון שהמצפון שלנו כל-כך בקלות עושה לנו רע הרבה פעמים, אז לא-זו לא חובה. ממש לא. זו זכות, רשות, הזדמנות.
ולסיום – לאמהות ולא לאמהות בלבד. "תהנו ילדים. אני אסבול לי כאן בשקט". לא – זה לא רק של פולניות, לא רק של אמא יהודיה טובה, ואפילו לא רק של אמהות. אז בואו ננסה – "תהנו ילדים, וגם אני אהנה. בואו נעשה חיים ביחד ולחוד!"
וכיוון שאנחנו בשבוע בו נכנסת שנה חדשה, אני מזמינה אותך היום והשבוע ובכל יום ויום לבדוק – מה את/ה רוצה עבור עצמך, לאחל לעצמך מכל הלב, ולפעול כדי לעשות לעצמך טוב.
אני מאחלת לכולנו שנה טובה ונפלאה עם הרבה אהבה לעצמנו ולאחרים ועם המון ברכות!