ד"ר דני דרבי ויעל לב, מרכז קוגנטיקה – מרכז טיפול קוגניטיבי התנהגותי

התקפי חרדה, ביישנות מופרזת או חרדה חברתית, דיכאון, משבר, דחיינות, התלבטות לגבי זוגיות… רבים מתמודדים לאורך חייהם עם קושי ספציפי הפוגע בתפקוד שלהם ובאיכות חייהם ומעונינים לטפל בו, ואך ורק בו. חלק מהסובלים מקושי ספציפי נמנעים מלפנות לטיפול פסיכולוגי כיוון שלפי מה שהם שמעו וראו מחברים, בסדרות טלוויזיה, ספרים על הנושא וכו' מדובר בטיפול ממושך שיעסוק הרבה בעבר, ואין להם שום רצון לעשות זאת. לא שיש בעיה לדבר על העבר, אבל כשאתה מתמודד עם שני התקפי חרדה בשבוע, מתקשה לקום בבוקר, לא יודע איך תצליח למצוא זוגיות כשאתה בקושי מצליח להגיד "היי" לבחורה בלי להחליף צבעים ולגמגם, העבר הוא לא בראש מעייניך. ההווה, לעומת זאת, מטריד מאוד, ואתה רוצה למצוא פתרון לקשיים שפוגעים בך כרגע.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי(CBT) היא שיטת טיפול המציבה אלטרנטיבה לאנשים המתקשים בתחום או תחומים ספציפיים ורוצים שינוי מהיר וממוקד. מטרת הטיפול היא לסייע לאנשים לזהות דפוסי חשיבה והתנהגות הפוגעים בהם ולשנות אותם. שינויים בהתנהגות ובחשיבה משפיעים בהדרגה גם על רגשות האדם, יכולת ההתמודדות שלו והיחס של אחרים כלפיו. הטיפול מתאים למגוון בעיות וקשיים, בין הבולטים בהם ניתן למנות הפרעות חרדה, דיכאון, הפרעות שינה, חשיבה טורדנית, הפרעות בתפקוד המיני, קשיי אסרטיביות, דחיינות, הערכה עצמית נמוכה והרגלים שונים (כגון שינוי הרגלי אכילה או הפסקת עישון).

כדי להבין זאת ניקח לדוגמא אדם הסובל מחרדה חברתית. הוא עובד באותה עבודה מספר שנים, יש לו מספר מועט של חברים, וחייו מתנהלים לרוב במסלול קבוע של בית–עבודה–בית, הנשבר לעיתים נדירות במפגשים עם חבריו או מפגש עם בחורה שחבר התעקש שהוא חייב לפגוש. הוא מרגיש בודד ואינו מסופק מחייו, אך בטוח שהוא מוזר ומשעמם ואם ינסה לחזק את הקשר עם חבריו או לצאת עם נשים, "יעלו עליו" וידחו אותו. הוא היה רוצה ללכת לסרטים, לעשות ספורט, לטייל ועוד, אך אין לו עם מי לעשות את זה והוא חושש שאנשים יסתכלו עליו אם ילך לבד ולכן נמנע גם מכך.

טיפול CBT לא יעסוק במקורות של קשייו אם אין חובה לעשות זאת, אלא ילמד אותו דרכים אחרות להסתכל על המציאות ולהתנהל בה. כך למשל, הוא כל כך משוכנע שהוא משעמם ומוזר שאינו טורח לבדוק זאת, ופשוט נמנע מדברים רבים כדי שלא ילעגו לו. במהלך הטיפול הוא ילמד לשים לב למחשבות אלו ולא לקחת אותן כתורה מסיני אלא לבחון את תקפותן – על סמך מה הגיע למסקנה שהוא מוזר ומשעמם? האם כל האנשים יסכימו אתו? כמו כן הוא ילמד שדווקא התנהגויות שהוא עושה כדי להגן על עצמו מקבעות אותו במצב שהיה רוצה לשנות: ככל שהוא נמנע מפעילויות ואנשים הוא רואה עצמו כמוזר ומשעמם יותר, כתוצאה הוא נסוג עוד יותר וחוזר חלילה.

בד בבד עם רכישת הבנה חדשה לגבי התנהלותו, האופן בו אנשים תופסים אותו וכן הלאה, הוא יתחיל לפעול בדרכים שיקרבו אותו למטרותיו. לדוגמא, אחד הדברים המתסכלים והמעציבים ביותר עבורו הוא הקושי שלו במציאת זוגיות. במסגרת הטיפול הוא יתבקש לפעול בערוצים שונים למען הנושא, למשל להגיד לחברים שדחה בעבר ניסיונות שידוך שלהם שהוא מעונין כעת ולהירשם לאתר הכרויות. השינויים במחשבות ובהתנהגות תומכים זה את זה ומובילים לשינויים נוספים: כשהוא יהיה מוכן להיפגש עם בחורה, לקחת את הסיכון שהיא תדחה אותו ולדבר בכל זאת במהלך הפגישה (למרות שכל נים בגופו צועק "רעיון רע, תשתוק, אתה משעמם אותה!!!"), הסיכויים שלו לתגובה חיובית גדולים מהסיכוי לתגובה זו מבעבר, כשהאסטרטגיה שלו לדייטים הייתה "לא יוציאו ממני כלום אפילו בעינויים" שהובילה לכך שבנות הזוג הפוטנציאליות אכן השתעממו למוות. תגובות חיוביות יובילו לבניית תיאוריה חדשה על היכולות שלו ועל האופן שאנשים יגיבו אליו, וכך לאט לאט הוא יהיה מוכן לקחת עוד סיכונים וירגיש בטוח יותר במגוון מצבים.

הנך מוזמן לקרוא עוד באתר http://www.cognetica.co.il